איך משחקים שש בש

הלוח וסידור הפתיחה

על הלוח 24 משולשים ארוכים וצרים, שנקראים נקודות, בארבעה רבעים של שש נקודות כל אחד. הבר, רצועה לאורך אמצע הלוח, מחלק אותו לשני חצאים. על הבר ממתינות אבנים שנלכדו, כפי שמוסבר בהמשך.

כל שחקן ממספר את הנקודות מהצד שלו, מ-1 עד 24, ומזיז את האבנים שלו מנקודה 24 לכיוון נקודה 1. נקודות 1 עד 6 שלכם הן לוח הבית שלכם (שנקרא גם הבסיס), הרבע האחרון בדרך. נקודות 19 עד 24 שלכם הן לוח הבית של היריב, ושם מתחילה הדרך שלכם. השחקנים נעים בכיוונים מנוגדים, ולכן נקודה 24 שלכם היא נקודה 1 של היריב, נקודה 13 שלכם היא נקודה 12 שלו, וכן הלאה.

בתחילת כל משחק האבנים של כל שחקן עומדות באותם מקומות, לפי המספור שלו:

• שתיים בנקודה 24;
• חמש בנקודה 13;
• שלוש בנקודה 8;
• חמש בנקודה 6.

שתי הקבוצות הן תמונת ראי זו של זו. באפליקציה השחקנים הם לבן ושחור, לפי צבע האבנים שלהם.

הטלת הפתיחה

כל משחק נפתח בהטלת הפתיחה: כל שחקן מטיל קובייה אחת. מי שקיבל מספר גבוה יותר מתחיל, ובתור הראשון שלו הוא משחק את שני המספרים שיצאו, שלו ושל היריב. אם בשתי הקוביות יצא אותו מספר, מטילים שוב, כמה פעמים שצריך.

מכאן והלאה משחקים בתורות. כל תור מתחיל בכך שהשחקן שבתור מטיל את שתי הקוביות.

באפליקציה, לחיצה אחת על "הטלה" מטילה קובייה לכל שחקן, ובתיקו הקוביות מוטלות שוב מעצמן.

הזזת האבנים ודאבל

שני המספרים שבקוביות הם שני מהלכים נפרדים. בכל מהלך מזיזים אבן קדימה, לכיוון נקודה 1, בדיוק במספר הנקודות שעל הקובייה. אפשר להזיז אבן אחת לפי מספר אחד ואבן אחרת לפי המספר השני, או להזיז את אותה אבן לפי שניהם, זה אחרי זה.

אבן יכולה לנחות בנקודה ריקה, בנקודה שיש בה אבנים שלכם, או בנקודה שיש בה רק אבן אחת של היריב, ואז היא לוכדת אותה (על כך בסעיף הבא). אסור לה לנחות בנקודה שיש בה שתיים או יותר מאבני היריב: הנקודה הזאת חסומה. באותו אופן, שתי אבנים שלכם או יותר בנקודה אחת מונעות מהיריב לנחות בה.

כשאבן אחת משחקת את שני המספרים, גם הנקודה שבה היא עוצרת ביניהם צריכה להיות פתוחה. למשל, בהטלה של 5 ו-3 אפשר להזיז אבן אחת 5 נקודות ואבן אחרת 3, או אבן אחת 8 נקודות, בתנאי שהיא יכולה לעצור בדרך אחרי ה-5 או אחרי ה-3.

כששתי הקוביות מראות אותו מספר, זה דאבל, ומשחקים אותו פעמיים: 4 ו-4 נותנים ארבעה מהלכים של 4 נקודות, באבן אחת או בכמה אבנים.

באפליקציה, לחיצה על אבן מאירה את הנקודות שהיא יכולה להגיע אליהן, ואפשר לעשות רק מהלכים שהחוקים מתירים. עד שלוחצים על "סיים תור", אפשר להחזיר מהלכים עם "בטל".

לכידה וכניסה מהבר

אבן שעומדת לבד בנקודה היא אבן בודדת. כשאבן שלכם נוחתת על אבן בודדת של היריב, היא לוכדת אותה: האבן שנלכדה עוזבת את הנקודה שלה ועוברת לבר. נקודה שיש בה שתי אבנים או יותר אי אפשר ללכוד.

כשיש לכם אבן על הבר, צריך להכניס אותה בחזרה למשחק לפני שמזיזים כל אבן אחרת. היא נכנסת בלוח הבית של היריב, שם מתחילה הדרך של כל אבן: 1 בקובייה מכניס אותה לנקודה 24 שלכם, 2 לנקודה 23, וכן הלאה עד 6, שמכניס אותה לנקודה 19. אפשר להיכנס רק לנקודה שאינה חסומה, ואם עומדת בה אבן בודדת של היריב, גם היא נלכדת.

אם אף אחד מהמספרים לא מאפשר לאבן להיכנס, אין לכם שום מהלך, והתור עובר ליריב. כשיש לכם שתי אבנים על הבר, שתיהן צריכות להיכנס לפני שזזה אבן אחרת; אם רק אחת מהן יכולה, המספר השני הולך לאיבוד. אחרי שכל האבנים שלכם נכנסו, מספר שנשאר משחקים כרגיל, באבן שנכנסה או בכל אבן אחרת.

כשהיריב מחזיק בכל שש הנקודות של לוח הבית שלו, מצב שנקרא לוח סגור, אבן על הבר לא יכולה להיכנס בכלל, וכל הטלה שלכם עוברת בלי מהלך עד שנפתחת נקודה.

באפליקציה, כשהטלה לא מאפשרת שום מהלך, מופיעה הודעה קצרה, והתור עובר מעצמו.

מתי חייבים לשחק את שתי הקוביות, או את הגבוהה

חייבים לנצל את ההטלה ככל האפשר. אם יש דרך כלשהי לשחק את שני המספרים, חייבים לשחק את שניהם, גם כשזה מהלך שהייתם מעדיפים לוותר עליו, ואסור לבחור מהלך ראשון שלא משאיר למספר השני לאן לזוז.

אם אפשר לשחק רק אחד משני המספרים, חייבים לשחק אותו. אם אפשר לשחק כל אחד מהם לבד אבל לא את שניהם יחד, חייבים לשחק את הגבוה. בדאבל משחקים כמה שיותר מארבעת המהלכים.

מספר שאי אפשר לשחק הולך לאיבוד, והתור מסתיים. האפליקציה שומרת על הכללים האלה בשבילכם: היא מציעה רק מהלכים שעומדים בהם.

הוצאת האבנים

כשכל חמש עשרה האבנים שלכם נמצאות בלוח הבית, אפשר להתחיל להוציא אותן מהלוח. אבן על הבר, או בכל מקום מחוץ ללוח הבית, מונעת הוצאה עד שהיא מגיעה הביתה.

כל מספר מוציא אבן מהנקודה שלו: 4 מוציא אבן מנקודה 4. מספר גבוה מהנקודה הגבוהה ביותר שיש בה אבנים שלכם מוציא אבן מהנקודה הגבוהה הזאת: כשיש לכם אבנים רק בנקודה 3 ומטה, 6 מוציא אבן מנקודה 3. אבל כשהנקודה של המספר שיצא ריקה ויש לכם אבנים בנקודות גבוהות ממנה, המספר הזה לא מוציא אבן, ואפשר לשחק אותו רק בהזזת אבן בתוך לוח הבית.

הוצאה היא לא הבחירה היחידה: אפשר גם להזיז אבנים בתוך לוח הבית, כל עוד מנצלים את ההטלה ככל האפשר (ראו בסעיף הקודם). לפעמים הכלל הזה מחייב להזיז קודם אבן בתוך הבית, כדי שאפשר יהיה לשחק את שני המספרים.

אם אחת האבנים שלכם נלכדת בזמן ההוצאה, היא צריכה להיכנס מהבר ולעשות את כל הדרך חזרה ללוח הבית לפני שאפשר להוציא שוב.

מי שמוציא ראשון את כל חמש עשרה האבנים מנצח במשחק, מיד. מספר שנשאר מאותה הטלה כבר לא משחקים.

ניצחון רגיל, גאמון ובקגאמון

משחק שווה נקודה אחת, שתיים או שלוש, לפי כמה רחוק הגיע המפסיד:

• ניצחון רגיל, נקודה אחת: כשהמפסיד כבר הוציא לפחות אבן אחת;
• גאמון, שתי נקודות: כשהמפסיד לא הוציא אף אבן;
• בקגאמון, שלוש נקודות: כשהמפסיד לא הוציא אף אבן, ועדיין יש לו אבן על הבר או בלוח הבית של המנצח.

בשש בש בישראל קוראים לגאמון גם מארס, ולבקגאמון מארס טורקי (ויש שאומרים מארס כפול). אבן אחת שיצאה מספיקה כדי להציל את המפסיד מגאמון, גם כשאבנים אחרות שלו עדיין על הבר.

מערכות

מערכה היא סדרה של משחקים בין אותם שני שחקנים. לפני שהיא מתחילה בוחרים את אורך המערכה: 1, 3, 5 או 7 נקודות. כל משחק מוסיף את הנקודות שלו, אחת, שתיים או שלוש, לניקוד של המנצח, ומי שמגיע ראשון לאורך המערכה זוכה בה. גאמון ובקגאמון נספרים במלואם, גם כשבזכותם הניקוד של המנצח עובר את אורך המערכה. מערכה של נקודה אחת היא משחק בודד.

כל משחק במערכה מתחיל שוב מסידור הפתיחה, עם הטלת פתיחה חדשה שקובעת מי מתחיל. כשהמערכה נגמרת, "משחק חוזר" פותח מערכה חדשה בין אותם שני שחקנים, באותם צבעים ובאותו אורך.

בלי קוביית הכפלה

בבקגאמון של טורנירים משחקים גם עם קוביית הכפלה, קובייה גדולה שעל פאותיה 2, 4, 8, 16, 32 ו-64, שבעזרתה שחקן יכול להציע באמצע משחק להכפיל את מה שהוא שווה. האפליקציה משחקת בלעדיה, כמו שבדרך כלל משחקים שש בש בישראל. לכן משחק שווה תמיד נקודה אחת, שתיים או שלוש, וגם הכללים שקיימים במערכות רק בגלל הקובייה, כמו חוק קרופורד, לא חלים.

מוכנים לשחק?

זה כל מה שצריך בשביל משחק ראשון. האפליקציה מכירה כל חוק שבדף הזה, כך שאפשר ללמוד תוך כדי משחק.

לשחק עכשיו